
השעה 7:30 בבוקר, ואני עומד בשער תלמוד התורה, מקבל את פני התלמידים. "בוקר טוב, הרב! קורא לי יוסי מכיתה ד', פותח את הדלת לחברו שנושא תיק כבד. זהו רגע קטן של דרך ארץ, בדיוק מהסוג שמחמם את הלב ומזכיר לי למה בחרתי בחינוך.
כמנהל עץ החיים, אני רואה בכל יום כיצד החזון החינוכי שלנו מתממש בפרטים הקטנים. הבוקר, למשל, עברתי בכיתה א' וראיתי את המחנך מלמד את הילדים על כיבוד הורים. לא רק כמצווה, אלא דרך סיפורים וחוויות מחיי היומיום. "איך אתם עוזרים להורים בבית?" הוא שאל, והילדים התחרו ביניהם מי יספר על עוד מעשה טוב שעשה.
לפני שבוע, בישיבת הצוות השבועית, דיברנו על המשמעות של להיות תלמוד תורה המחנך לדרך ארץ בעולם המודרני. אחד המלמדים הוותיקים אמר משפט שנחרט בי: "לפני שאנחנו מלמדים את הילדים מה ללמוד, אנחנו מלמדים אותם איך להיות בני אדם טובים."
וזה בדיוק מה שאני רואה בסיורי היומיומיים בין הכיתות. בכיתה ב', הילדים לומדים על הלכות בין אדם לחברו תוך כדי משחק חברתי. בכיתה ג', המחנך משלב בשיעורי חשבון עזרה הדדית - התלמידים החזקים עוזרים לחבריהם בסבלנות ובחיוך. בכיתה ד', ראיתי השבוע איך הילדים מארגנים בעצמם תורנות לעזרה לחבר שנעדר בגלל מחלה.
אבל מה שהכי מיוחד בעץ החיים הוא האווירה המשפחתית. איך שילדי כיתה ד' משגיחים על הקטנים בהפסקה. איך שהמורים והמלמדים משתפים פעולה כדי לעזור לכל תלמיד למצוא את מקומו. איך שבכל בוקר מתחיל ב"בוקר טוב" חם ואישי לכל תלמיד.
בשבוע שעבר, כשישבתי עם הורה שמתעניין ברישום לשנה הבאה, הוא שאל אותי: "מה הדבר הכי חשוב בעיניכם?" התשובה הייתה ברורה: "אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו להיות קודם כל בני אדם טובים. שידעו שדרך ארץ קדמה לתורה, ושיראת שמים אמיתית מתחילה ביחס הנכון לזולת."
כשאני מסיים את היום ורואה את הילדים יוצאים הביתה, מקפידים לומר "להתראות" לכל מורה שהם פוגשים, עוזרים זה לזה במשימות שונות, אני יודע שאנחנו בדרך הנכונה. כי בסופו של דבר, החינוך האמיתי הוא לא רק מה שכתוב בספרים, אלא בעיקר איך אנחנו מתנהגים כשאף אחד לא מסתכל
הכותב הוא הרב שלומי כץ מנהל תלמוד תורה עץ החיים ההרשמה לשנת הלימודים תשפ"ו נפתחה. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר במזכירות תלמוד התורה.